פסק-דין בתיק ת"א 40309-05-11

1.         התובע, יליד 1983, הגיש את התביעה שבפני לתשלום פיצויים בגין נזקי גוף שנגרמו לו, לטענתו, בתאונת דרכים מיום 4.10.04.

2.         התביעה הוגשה נגד קרנית, קרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים (להלן - קרנית), וזאת מאחר שלטענת התובע הוא נפגע על-ידי רכב חולף בתאונת "פגע וברח", וזהות הנהג איננה ידועה לו. 

3.         קרנית טענה בהגנתה כי התובע לא נפגע באירוע תאונת דרכים כנטען על-ידו וכפרה בחבותה לפצותו.

4.         המחלוקת הינה, אם כן, האם הוכח האירוע נשוא התביעה.

הוכחת התאונה - דיון והכרעה:

5.         על-פי הנטען בכתב התביעה, ביום 4.10.04, בסמוך לשעה 12:00, צעד התובע על המדרכה ברחוב הסמוך לביתו בנצרת. תוך כדי הליכה שוחח בטלפון נייד עם חברו בשם לואי עבדאללה (להלן - לואי). רכב שהגיח מאחוריו פגע בו בצידו השמאלי, ברגל ובכתף שמאל, וכתוצאה מכך הועף ונפל על הכביש. למיטב זכרונו של התובע, היה הרכב צהוב. הרכב לא עצר והמשיך בנסיעתו. התובע הרים את מכשיר הטלפון הנייד שנפל מידיו, כאשר על הקו היה עדיין החבר עמו שוחח בעת שנפגע. התובע סיפר לאותו חבר את שאירע וביקשו להגיע למקום. החבר הגיע והסיע את התובע לבית החולים בנצרת.

6.         מטעם התובע העידו הוא עצמו וכן לואי.

7.         בפתח חקירתו הראשית של התובע ביקש בא-כוחו להגיש, כעדות מטעמו, תצהיר נסיבות של התובע מיום 25.10.11, כ- 5 חודשים לאחר הגשת התביעה (ת/1).

8.         בתצהיר האמור מפורטת גרסה דומה לגרסה בכתב התביעה, בשינוי אחד בולט; לפי האמור בתצהיר, בעת אירוע התאונה שוחח התובע בטלפון עם בן משפחה וחבר בשם מוסא מוסא (להלן - מוסא). לפי הצהרת התובע בתצהיר, היה זה מוסא ששמע ממנו בטלפון על שאירע, הגיע למקום התאונה ופינה אותו לבית החולים.

9.         בחקירתו הנגדית נשאל התובע על הפער בין הגרסות בעניין זה. התובע חזר על הגרסה בכתב התביעה, לפיה בעת התאונה הוא שוחח עם לואי, וכי לואי הוא זה שפינה אותו לבית החולים. הסברו לפער בין הגרסאות בתביעה ובתצהיר היה בלבול שאחז בו. ובלשונו:

"אני לא זוכר, חבר שלי הזכיר לי שהוא לקחת אותי. אני הייתי מתבלבל. הייתי חושב מוסא כי כל הזמן אני והוא ביחד, זה חבר שלי ובן דוד, הלכתי פעם שניה לבית חולים איתו וחשבתי שזה הוא לקח אותי. חבר שלי הזכיר לי עכשיו" (עמ' 10, ש' 5-7).

בהמשך משנשאל אם ביקש ממוסא להעיד במשפט השיב כי הוא איננו חבר של מוסא כיום (עמ' 11, ש' 26-27).

10.        הסברו של התובע באשר לגרסאות השונות שהועלו על-ידו בקשר לזהות האדם עימו שוחח בעת התרחשות התאונה, ואשר לטענתו אף פינה אותו מהמקום לבית החולים, אינו משכנע כלל ועיקר. מדובר בפרט מהותי, הנוגע ללב ההתרחשות העומדת בסיס התביעה, שאף ניתנה לו הדגשה רבה בכתב התביעה עצמו. הטענה כי בשל חלוף הזמן, חל בלבול אצל התובע בקשר לפרט מעין זה, תוך חילופי זהויות של החבר המעורב, איננה סבירה ואיננה משכנעת. על-פניה עולה תמיהה של ממש נוכח שתי הגרסאות הסותרות בנקודה זו, כפי שבאו מפי התובע עצמו, במועדים סמוכים ובמסגרת ההליך המשפטי.

11.        התמיהה בעניין זה מתעצמת ומתחדדת נוכח הגרסה שמסר התובע בעת חקירה שערכה קרנית עובר להגשת התביעה, כפי שהיא עולה מתמליל החקירה שהוגש כראיה (נ/8). לפי העולה מהתמליל, סיפר התובע בחקירה כי לאחר התאונה פונה לבית החולים על-ידי מכר שלו בשם מחמוד סעד (להלן - מחמוד). לדבריו: " ביקשתי ממנו שיקח אותי לבי"ח ולקח אותי" (עמ' 5 לתמליל נ/8, ש' 1-14).

עוד סיפר התובע בחקירה, כי בעת התאונה דיבר בטלפון. משנשאל עם מי דיבר בטלפון, טען תחילה כי הדבר איננו זכור לו ובהמשך ציין שני שמות שונים. נביא את הדברים כלשונם בתמליל:

"ח. לא לא עם מי דיברת בטלפון?

נ. עם מי דיברתי? שכחתי אני יכול להגיד לך כל אחד, אבל אני אומר לך את האמת.

ח. מחמד, כל אחד זה לא טוב

נ. אבל זה עניין אני אומר לך בינינו אני לא יודע עם מי, בכנות, יכלתי להגיד לך שם של מישהו.